אֵין דְּמוֹקְרָטְיָה בִּמְדִינָה כּוֹבֶשֶׁת

בְּחֹרֶשׁ בְּלוּי שִׁיפָה

הַנּוֹשֵׁק לְהַר דָּמוּעַ

מְצָאָתִיו –

כְּבַד לְבוּשׁ מָהוּהַ

לוֹטֵשׁ בִּי רִפְיוֹנוֹ

כּוֹרֵעַ בְּחִדְלוֹנוֹ

וּבְאִלְמוּתוֹ אוֹמֵר לִי:

אַתָּה לוֹחֵם עַל דְּמוֹקְרָטְיָה

אֲבָל כְּשֶׁאַתָּה חַיָּל כּוֹבֵשׁ

הַדְּמוֹקְרָטְיָה אֵינָה יְכוֹלָה

לָבוֹא בְּשַׁעֲרֶיִךְ!

ּאַתָּה מִתְמַכֵּר למִקְסָם מִתְלַהֵם

הַפּוֹרֵס לִילָדֶיךָ חַיִּים מְבֻתָּרִים

מֻכֵּי שְׁכוֹל וְכֵאב מְדַמֵּם.

השיר נכתב בעת שירות מילואים בשנת 1970. השבוע חזרתי לשיר מתוך כאב, שהציבור בישראל לא הפנים, כי הפתרון נעוץ רק בסיום של הכיבוש ובהקמת מדינה פלשתינאית לצד מדינת ישראל.

איתן קלינסקי

שֵׁרוּת מִלּוּאִים בַּגָּדָה

מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן הָאוֹרֶה תְּאֵנָיו

יָרַד הַטּוּר לִירִיחוֹ הַגּוֹדֶדֶת תְּמָרֶיהָ

עָלָה לִשְׁכֶם הַמּוֹסֶקֶת מְגָדֶיהָ

פָּנָיו לְעֵמֶק דּוֹתָן הַנּוֹשֵׁק עֲדָרָיו.

לא בִּכְלֵי גָּדִיד וּמָסִיק בָּאנוּ

גַּם לא שְׁלוֹם אַחִים וּשְׁלוֹם הַצֹּאן

נָשָׁאנוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן דּוֹתָיְנָה.

בֲּבוֹא הַטּוּר אֶל פָּרָשַׁת דְּרָכִים

תּוֹעֶה כְּיוֹסֵף בַּשָּׁדֶה

בִּמְבוֹא אַחַד הַכְּפָרִים

תּוֹהֶה

בּוֹהֶה

וְשׁוֹאֵל

"מַה תְּבַקֵּשׁ?"

-עֵמֶק דּוֹתָן הִרְכִּין רֹאשׁ

חָפְרוּ פָּנָיו בִּנְשֹׁוֹא הֵד קוֹל

אָבִי יַעֲקב-

"עֲכַרְתֶּם אוֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי

בְּיוֹשֵב הָאָרֶץ".(*)

איתן קלינסקי

(*) בראשית ל"ד 30

שירות מילואים , יולי 1970

כשאני עולה במעלות העשור התשיעי לחיי ונוגע בפסגתו, אני מצר על כך, שלא היה לי האומץ לסרב לשרת בצבא, הַמְּבַתֵּר לִבְתָרִים את חיי העם הפלשתיני.

---

(אנו מתנצלים אם נפלו טעויות בתרגום שני השירים מעיברית לאנגלית)

(we apologize if there were errors in traslating the two poems from hebrew to english)

---

There is no democracy in a conquered country

In a worn-out forest

He kisses the mountain of tears

of his achievements –

Heavily clothed with his own clothes

He wears a robe of his own

He wears a robe of his own

He wears a robe of his own

And in his silence he says to me:

You are a fighter for democracy

But when you are a conquering soldier

Democracy cannot

Enter your gates!

You are addicted to the magic of the heart

The one who cuts your children's lives in pieces

From the blows of school and the pain that bleeds.

The song was written during reserve service in 1970. This week I returned to singing out of pain, which the Israeli public does not accept, because the solution lies only in ending the occupation and establishing a Palestinian state alongside the State of Israel.

Eitan Klinsky

Service of the Levites in the West Bank

From the depths of Hebron, the light of its figs

The column descends to Jericho, the glory of its dates

It ascends to Shechem, the gathering of its grapes

It faces the depths of Dothan, the resting place of its flocks.

Not with the tools of the sword and the sword of the sons of Israel

Neither the peace of our brothers nor the peace of the flock

We have been carried from the depths of Hebron, the peace of Dothan.

When the column arrived at the crossroads

Joseph wandered in the field

At the entrance of one of the villages

He wondered

and stared

and asked

"What do you want?"

-From the depths of Dothan, bowed his head

His face was dug in the echo of the voice

of my father Jacob-

"You have brought me to shame

in the land."(*)

Eitan Klinsky

(*) Genesis 34 30

Reserve Service, July 1970

As I ascend the heights of the ninth decade of my life and touch its peak, I regret that I did not have the courage to refuse to serve in the army, which is cutting the lives of the Palestinian people in pieces.