Three Poems About Love by Li Sing Wan

-----------------------------------------------------

She Is No More.

Between lost memories and newspaper headlines

Between the wars, the victories, and the defeats of history

Between cries of weeping and the sirens

Between elections and disasters

Through all these years we forgot—until it was already too late

She is no more and will not return

There will be no letter and no phone call

Not even a keepsake remains of her

She is no more and will not return

She was the first and the last

Love is no longer in our world

We remember when she appeared and when she vanished

She was—and is no more—and will not return

No pleas or tears will help, nor threats or manipulations

She took her blessing and left—to another place, to someone else

And here hatred and anger whisper, scheming in the corner

And here sorrow and despair gather at our door

And all is in vain—what was lost cannot be restored

Time will not return, and love is gone

And all that remains is to wander like a ghost

Within the walls of our home and through empty streets

Searching in vain for traces and fragments of memory

She is no more—love is no more—and will not return

And the sun sets upon us

And at night we cry quietly

In the darkness, unseen by anyone

The world has changed beyond recognition

Ten, twenty, thirty, forty years and more

And there is no meaning, no remedy

So play old, sad music

And weep through songs for the love that is gone

So that you will know

How much you regret and long

How much you loved her and did not dare to tell her

How much you needed her—and she is gone

Write her love poems

Fill your drawer and the walls of your heart with poems of love

With poems of longing for her

And dedicate the rest of your life to the memory of the love that is gone

Write by day and by night, when lying down and when rising

And pray for love in the world

---------------------------------------------------------------

I Could Have Been.

I could have been

Many things

But I did not know how to choose

I could have loved

Many people

But I did not know how to love

Then fate came

And said, “I will decide for you…

You will be a poet…

And in sorrow you will give birth to your poems…

And you will love against your will…

But love will break your heart again and again…”

And so it was

I could have been

I could have loved

Now I am a slave to my fate

The gate has closed upon me

And I wait

------------------------------------------------------------------

See You in Heaven.

He smiled at me and said, “We will meet in heaven”

Then he boarded a plane with a one-way ticket

And disappeared somewhere

No letter, no email

No phone call, no text message

Not a single word—complete silence

And I wait here, growing old

In a world that is becoming a hell on earth

Hoping that one day I will meet him

After all—promises should be kept, shouldn’t they?

====================================================================

她已不在。

在失落的记忆与报纸标题之间

在战争、胜利与历史的失败之间

在哭喊与警报声之间

在一次次选举与灾难之间

在这些年里我们忘记了——直到为时已晚

她已不在，也不会回来

不会有信件，也不会有电话

甚至连一件纪念物都没有留下

她已不在，也不会回来

她曾是唯一的开始与结束

爱已不再存在于我们的世界

我们记得她何时出现、何时消失

她曾存在——如今不在——也不会回来

恳求与哭泣无济于事，威胁与操控也无用

她带着祝福离去——去了别处，去了他人那里

仇恨与愤怒在角落低语密谋

悲伤与绝望聚集在我们的门前

一切都是徒劳——失去的无法挽回

时间不会倒流，爱已消失

剩下的只有如幽灵般徘徊

在家中的墙壁之间，在空荡的街道上

徒劳地寻找痕迹与记忆的碎片

她已不在——爱已不在——也不会回来

太阳在我们身上落下

夜晚我们默默哭泣

在黑暗中，无人知晓

世界已面目全非

十年、二十年、三十年、四十年甚至更久

没有意义，也没有解药

那就播放古老而悲伤的音乐

为那已逝的爱情在歌声中哭泣

让你明白

你有多后悔、多怀念

你曾多么爱她却不敢说出口

你有多需要她——而她已不在

为她写下爱情诗

用诗填满你的抽屉与心墙

写满对她的思念

把余生献给那已逝爱情的记忆

白天黑夜、卧时起时不停书写

并为世间的爱祈祷

--------------------------------------------------------------------

我本可以成为。

我本可以成为

许多种人

却不懂如何选择

我本可以去爱

许多人

却不懂如何去爱

然后命运来了

说：“我来替你决定……

你将成为诗人……

在悲伤中诞生你的诗……

你将被迫去爱……

而爱会一次又一次击碎你的心……”

事情果然如此

我本可以成为

我本可以去爱

如今我成了命运的奴隶

大门在我身后关闭

我在等待

------------------------------------------------------------------

天堂再见。

他对我微笑，说：“我们会在天堂相见”

然后他登上了一架单程的飞机

消失在某个远方

没有信件，没有电子邮件

没有电话，没有短信

一句话也没有——彻底的沉默

而我在这里等待，渐渐老去

在一个逐渐变成地狱的人间世界

希望有一天还能再见到他

毕竟——承诺是应该兑现的，不是吗？

==================================================================

---------------------------------

==========================================================

שלושה שירים על אהבה מאת לי סינג וואן

----------------------------

היא איננה.

בין הזיכרונות האבודים וכותרות העיתונים

בין המלחמות הניצחונות והתבוסות של דברי הימים

בין צעקות הבכי והאזעקות

בין בחירות לבחירות ובין האסונות

במהלך כול השנים האלה שכחנו עד שהיה מאוחר כבר

היא איננה יותר ולא תשוב

לא יהיה מכתב ולא שיחת טלפון

לא נישאר ממנה אפילו מזכרת

היא איננה יותר ולא תשוב

היא הייתה הראשונה והאחרונה

האהבה איננה עוד בעולמנו

אנחנו זוכרים מתי הופיעה ומתי נעלמה

היא הייתה ואיננה יותר ולא תשוב

לא יעזרו תחנונים ובכי ולא איומים ומניפולציות

היא לקחה את ברכתה ועזבה למקום אחר למישהו אחר

והנה השנאה והכעס לוחשים זוממים בפינה

והנה העצב והייאוש מתאספים על דלת ביתנו

והכול לשווא אין להחזיר את אשר אבד

הזמן לא יחזור והאהבה איננה

וכול מה שנישאר הוא ללכת סחור סחור כרוח רפאים

בין כותלי ביתינו ובין הרחובות הריקים

לחפש לשווא אחר סימני עיקבות ובדלי זיכרונות

היא איננה יותר האהבה איננה יותר ולא תשוב

והשמש שוקעת עלינו

ובלילות אנו בוכים בשקט

בחושך בלי שאיש ידע

העולם השתנה ללא הכר

עשר עשרים שלושים ארבעים שנה ויותר

ואין לדבר פשר או מזור

אז שים מוזיקה ישנה ועצובה

ובכה בשירים לאהבה שאיננה

כדי שתדע

כמה אתה מצטער ומתגעגע

כמה אהבת אותה ולא העזת לומר לה

כמה היית זקוק לה והיא איננה

כתוב לה שירי אהבה

מלא את מגירתך ואת קירות ליבך בשירי אהבה

בשירי כמיהה אליה

והקדש את שארית חייך לזיכרון האהבה שאיננה

כתוב ביום ובלילה בשכבך ובקומך

והתפלל לאהבה בעולם.

-------------------------------

יכולתי להיות.

יכולתי להיות

הרבה דברים

אך לא ידעתי לבחור

יכולתי לאהוב

הרבה אנשים

אך לא ידעתי לאהוב

ואז בא הגורל

ואמר "אני אחליט במקומך...

אתה תהיה משורר...

ובעצב תלד שירייך...

ואתה תאהב בעל כורחך...

אך האהבה תשבור את ליבך שוב ושוב..."

וכך היה

יכולתי להיות

יכולתי לאהוב

עכשיו אני עבד לגורלי

השער ניסגר עליי

ואני ממתין.

--------------------------------

ניפגש בגן עדן.

הוא חייך אליי ואמר "ניפגש בגן עדן"

ואז עלה על מטוס בכרטיס טיסה לכיוון אחד

ונעלם לו אי שם

לא מכתב ולא אימייל

לא שיחת טלפון ולא הודעת טקסט

אף מילה ממנו דממה מוחלטת

ואני מחכה פה הולך ומזדקן

בעולם שהופך להיות גיהינום עליי אדמות

ומקווה יום אחד לפגוש אותו

הרי הבטחות צריך לקיים לא?